לאסירים אומנם יש מנהרת מילוט המובילה לסוויטת התענוגות,בה יש הכל מכל אבל דבר אחד,אין ולא יהיה בכל מקרה -חופש!
האסירים,אומנם נהנים מהשקר,מירב מגשימה פנטזיות אחרי שצעקה לפרידה כמה היא חייבת לשחרר אמירות אנרכיסטיות ושהיא נהנת מההתמרמרויות אבל עדיין וכאילו מבלי לשים לב,אותם "אסירים" מרדניים,הופכים לרובוטים,ממלאים פקודות הניתנות להם מהאסירים ונשמעים להוראות "המפקד הגדול",שלמעשה "קנה" אותם בפינוקים וזו תסמונת "שטוקהולם" שדווקא מירב דיברה עליה והם,האסירים כולם שרויים בה עמוק עמוק.
הניתוק של ג'קי מנופר,עושה לו רק טוב,ג'קי חוזר לדבר,"לפתוח",לשתף,ולהצחיק,זה אותו הג'קי מלפני יום,רק עם קורט מז'יק..ג'קי אגב ממש מתקשה לקרוא, וכתיבה בעברית בשבילו היא משימה מאוד קשה והבחור אינטיליגנטי וחייב הדרכה ומסגרת נכונה ואני רק יכול לאחל לו שאם יש משהו טוב שהוא יכול לתת לעצמו,הם לימודים כדי לשפר את עצמו ולהעניק לו ידע בסיסי שכ"כ חסר,בכל מקרה מבחינת אינטלגנציה רגשית(למעט זוגיות, אבל זו בעיה של שלושת רבעי אוכלוסית העולם) ג'קי סיים את האקדמיה מזמן.
ליהיא מתגלה כסוהרת מאוד קשוחה.היא לא מוותרת ולא מרחמת ויש חוקים ופקודות והאסירים חייבים למלא ואנחנו סוהרים והם האסירים,וחייב להיות דיסטנס וליהיא נכנסה לתפקיד מרגע שלבשה את המדים.עמיר די אבוד הוא לא מוצא את עצמו כ"כ ועושה "למצלמות" כאילו הוא מרחם על האסירים לגבי דברים שלא קיבלו וכו',רק ש "5 דקות" קודם לכן הוא לא הפסיק לומר שכל מי שעשה רע "יושב" בכלא,וכל מי שעשה לא רע מקבל מה שמגיע לו,ואת זה הוא אמר לכל מי שמוכן לשמוע והסתכל במבט קשה,נוקם ומזלזל על סיון במדי האסיר,לו רק היה יודע שהם למעשה "האסירים",עושים חיים בזמן שהסוהרים דואגים לכל דבר שחסר להם,כולל להכין ולהגיש להם את הארוחות.
מבחינת האסירים,אין ספק שהטעם של האסור,של הבריחה,של השקר עושה להם את זה,אבל עוד מעט הם יבינו שהדבר הכי חשוב,אין לו מחיר ולא משנה בכמה טוב יעטפו אותך והוא החופש והתחושה "שהמפקד הגדול" נותן להם היא של כלוב של זהב,וזה לא פחות קשה מנטלית מתנאים "רגילים" - בשני המקרים,החופש נשלל ,ועוד מעט הם ירגישו את החיסרון בחופש ..
יום טוב לכולם
